פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תצח:כג

בידו עמ״א עב״י ושם משמע דהב״י להלכה כ״כ דאף דפסק דאסור לתלוש הצמר בידו רק מפנהו אפ״ה פינהו בכלי אסור ואפשר דנראה כגוזז ובי״ד ש״ח בכור ג״כ תולש ומפנה בידו דוקא יע״ש אע״ג דשם תולש מותר מכל מקום בכלי אף מפנהו לא והבן. ועי״ד כ״ד ס״ח בהגה״ה וצ״ע במסובך שאי אפשר לשחוט כך וגם לא היה באפשר מעי״ט י״ל דשרי בי״ט. ומריטת נוצה אחר שחיטה אע״ג דאפשר במליגה בכ״ש עי״ד סי׳ ס״ח סי״א י״ל א״נ הותרה בי״ט וא״צ לאהדורי באופן אחר דומיא טומאה הותרה בציבור: