פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תצח:ב

ועכשיו עמ״א הניח בצ״ע די״ל ת״ח בודק עתה ושוחט ובא״ר דבר המסור לעצמו טועה וסובר שהוא חכם ומ״מ י״ל הרב וגדול הדור י״ל כה״ג בודק לעצמו ושוחט או משאילה לאחרים. אבל קבלה לא מהני עתה אם לא בשעת הדחק כמ״ש הר״ב בהג״ה עא״ר ולבדוק הסכין אחר שחיטה רשאי וחובה ועד״מ חידוש בשם שחיטות ישנים אחד עשה המצאה ולא בדק סכינו מעי״ט ורצה לשחוט שור וירא שמא יהיה פגומה ויפסיד שחט עוף קטן בלי בדיקה ואחר השחיטה בדקו ומצאו יפה ושחט השור אע״ג בחול אסור ע״מ שיבדוק אח״כ כבסי׳ ח״י בי״ד ס״ג בי״ט שרי יע״ש וא״י למה השמיט האדון ז״ל זה. ואפשר דאם שעת הדחק מותר לבדוק מקודם כמ״ש הר״ב כאן וגם הברכה איך יעשה עי״ד י׳ ובש״ך ג׳ ואם אין שעת הדחק ויש בשר למה יסמוך על בדיקה שאח״כ והבן זה. ויש לי שאלה אחת כמו שאגיד:

שאלה ראובן שחט הרבה ב״ח ובדק בין כ״א וא׳ ונתייגע ואמר לשמעון חבירו שישחוט השאר ושחט ולא בדק בין כל אחד וא׳ ואמר ראובן למה עושה כן השיב אם ימצא אח״כ הסכין פגום מ״מ יתבטלו ברוב שנשחטו כבר מהו. הנה מהר״ל מבואר בק״א ס״ג די״ל כה״ג בטל ואמנם אי לדון כמבטל איסור לכתחלה בי״ט י״ל דמצי אמר קים לי דאין רשאי לבדוק אחר השחיטה בי״ט וכחול ג״כ י״ל דלא הוי מבטל איסור כה״ג ומיהו לחטאת ש״ג בי״ד קט״ו ובש״ך אות כ״ח יע״ש ועי״ד סי׳ ח״י סי״א וי״ב ומיהו אם לא נתבטל ברובא אי חייב לשלם עט״ז וש״ך ופר״ח שם ובי״ט י״ל דפטור וע׳ שם סעיף י׳ מטלית בי״ט שרי והבן: