פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תצד:א

קשה לי כו׳ עמ״א עח״י ועפר״ח בזה. ומ״ש ממתינין בקידוש עד צ״ה ובט״ז כתב אף בתפלת ערבית ממתינין וכבר כתבנו בזה ועסי׳ רע״א במ״א א׳. להיות נעורים בלילה ונדפס סדר הלימוד בזה הלילה. ומתפללים מיד כשיאיר היום אע״ג דראוי לאחר הנץ עסי׳ פ״ט במ״א א׳ מ״מ מפני הטורח יע״ש. וענ״י עסי׳ ד׳ ס״ג (ט״ס עבי״ד וצ״ל עסי׳ ד׳) ואם ישן שינת עראי או ידיו מטונפות אפ״ה צ״ע אם יברך ענ״י בבוקר ועא״ר שם אות ח׳ ובפריי שם וגם בניער כל הלילה ראוי לשמוע הברכה ענ״י מאחרים. ואפשר דהעולם סומכין ומברכין ענ״י בעשה צרכיו מקודם וידיו מטונפות דהוי ס״ס ולכן מברכין ועדיין צ״ע. וברכת התורה ודאי מברכין דאין כוונותינו רק ליום ולילה. וק״ש יקרא אחר צ״ה דבשאר ימות השנה יוצא בק״ש שעל מטתו כו׳ ומיהו מש״ה יוכל להתפלל ערבית מבע״י ולקרות ק״ש בלילה אח״כ כמו בכל לילה ועט״ז א׳. ובענין טעם עליון ותחתון יש בו להאריך ואמנם כבר האריך בעל צהר התיבה המדקדק הגדול המפורסם ודבריו א״צ חיזוק בידוע:

כל הבכור עמ״א ועסי׳ ת״צ שבשבת צריך לקרות זיי״ן מתחילין עשר תעשר משא״כ בשמיני עצרת אף בחול מתחילין עשר תעשר כבסי׳ תרס״ח במ״א ד׳: