פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תפו:א

בכריתות כו׳ עמ״א פרק אמרו לו דף י״ד. ועתוס׳ חולין ק״ג ב׳ ד״ה חלקו ועירובין פ״ב ד״ה אגב ומ״מ מתוספות חולין משמע לכאורה דבית הבליעה מחזיק יותר מב׳ וג׳ אין מחזיק עב״י וקשה קצת. עתי״ט פי״ז דכלים מי״א. ועולת שבת שס״ח ובח״י אה״ע סי׳ ע׳ ועח״י. ולהלכה העלה המ״א דאזלינן לחומרא וכ״מ שצריך דוקא כזית בעינן חצי ביצת תרנגולת כמו כאן ובהמ״ז עסי׳ קפ״ד במ״א י״א בעינן דוקא חצי ביצה הא שליש ביצה לא יברך דבהמ״ז כל שלא שבע הוי ד״ס וה״ה ברכה אחרונה בנהנין ראוי או שיאכל פחות משליש ביצה או כחצי ובריה כה״ג אפשר הוי ס״ס ומברך. ובפתיחה לה״ב כתבנו אי מברך בס״ס עסי׳ ר״י. ומ״ש ההוא דהמצניע כזית קטן כו׳ ומ״מ בסי׳ תרי״ב משמע דזית פחות מביצה ע״כ נקטינן לחומרא. גם לדיעה א׳ בשס״ח ל״ק מההיא דפ׳ המצניע וצ״ע:

למעך ע׳ מ״א במצה היכא דל״ש ביה איסור נפוחה צריך למעך החלל דליהוי כזית:

טעם שחולקין הלל עיין לבוש ת״פ דעד למעיינו מים בגאולת מצרים וכן הגדה קודם אכילה מדבר בגאולת מצרים ולאחר אכילה הלל והגדה על שאר גאולות וגאולה העתידה הא דאין מברכין שעשה נסים דאשר גאלנו במקום שעשה נסים: