פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תעח:ד

נתנמנו עמ״א ועיין דרישה מ״ש רמ״א דלא עדיף מאלו הפסיק בשינה הקשה עולת שבת דשינה נלמד מדין ב׳ מקומות ותלי תניא בדלא תניא יע״ש כוונתו דבמשנה ישנו מקצתן פי׳ רשב״ם ז״ל הטעם דנראה כב׳ מקומות. וי״ל דברי הר״ב ז״ל נכונים וברורים דאפיקומן יליף שפיר ב׳ מקומות שלא הוזכר באפיקומן ושמואל דאמר אין מפטירין אחר מצה פסחים קי״ט ב׳ שיהא טעם מצה בפיו אבל אפשר דבב׳ מקומות שרי לאכול מצה אפיקומן אבל מהא דרבה מנמנם פסחים קכ״ט ב׳ מבואר דמצה בזה״ז נמי אסור בשינה א״כ כ״ש ב׳ מקומות וז״ש הר״ב כאן ע׳ בפוסקים הא דאסור לאכול אחר פסח ואפיקומן או שיהא טעם פסח ומצה נשאר בפיו או שלא ישכח ויבוא לאכול בב׳ מקומות: