פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תעח:ג

אינו עמ״א ועט״ז א׳ דאף לרש״י ורשב״ם כן וכ״כ הרשב״ם ז״ל בפירוש פסחים ק״כ א׳ משנה ישנו מקצתן כו׳ ה״ה מצה באחרונה ומ״ש דעבידי זכר לפסח ירצה דמצה באחרונה חובה לדידיה אלא דהוי נמי זכר לפסח דהפסח לא היה אוכל בב׳ מקומות ומשמע לכאורה כהלל דהיה כורך הכ״ל ביחד וממילא גם המצה לא היה נאכלת אלא במקום א׳ ועפר״ח ומיהו מהא דרבה פסחים ק״כ ב׳ י״ל כמ״ש המ״מ פ״ח ממצה הי״ד דמשום בהמ״ז דאסח דעתיה וצריך ליטול ידיו או דהביא עלה מהו נתנמנם יע״ש: