פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תעה:ז

וטובלם עמ״א עב״י בשם האגור בשם מהר״י מולין ז׳ל החרוסת ינער מן המרור (כמ״ש המחבר) ובכריכה א״צ לנענע וי״ל טעמא מאי ואפשר כריכה לאו מצוה כלל אף להלל אלא רק זכר למקדש כמ״ש הב״ח דהאידנא ליכא פסח עמ״ש בט״ז ז׳ ומ״מ קשה הואיל ועושין זכר כו׳ ודע שמ״ש המחבר מנער החרוסת שלא יבטל החרוסת רשות למרור דרבנן כ״מ במרדכי בסדר פסח ולפ״ז לראב״צ דחרוסת מצוה הוי דרבנן ואין מבטלין אלא דמספקא לן אי הלכה כראב״צ עלח״מ ה׳ מצה פ״ז הי״א ועב״ח ס״ה הקשה במאי פליגי ת״ק וראב״צ ומה נ״מ כיון דאין מברכין על החרוסת וי״ל דנ״מ לראב״צ א״צ לנער חרוסת מעליו ואפשר חרוסת יש בו קיוהא וחריפות ומבטל לטעם מרור ולכ״ע צריך לנער בזה: