פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תעה:יד

בלא עמ״א זה בפי׳ הב״י כאן והב״ח יש לו שיטה אחרת די״ל בד״ת מצות צריכות כוונה ועמ״ש בס׳ סמ״ך ומשמע ממ״ש ידע שהוא מצה ולא רצה לאכול משמע אף שכיון שלא לצאת יצא וצ״ע ועי״ד בסי׳ א׳ בחולין אם כיון שלא להתיר בשחיטה זו: