פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תעה:יג

ידי ע׳ מ״א ועט״ז ז׳ ואם כרך המצה במרור או בשאר אוכלין משמע דיצא אף ע״פ שלא נגע בגרונו וראיה ממ״ש הרשב״ם ז״ל שם בלע מצה ומרור ידי מצה יצא אע״פ שהמרור חוצץ וזה מבואר ושוב ראיתי להפר״ח הביא ראיה מה׳ אבות הטומאה פ״ג בדרכו הטוב בכ״מ ברוב חריפתו ובקיאותו ז״ל וע״ש פ״ג ה״ה ופי״ד מה׳ מ״א הי״ב ובמ״ל יע״ש:

עיין מהרש״א ז״ל פסחים קט״ו ב׳ בתוס׳ ד״ה ידי מצה כתב קושטא קאמרי וע״ש עמוד א׳ בתוס׳ ד״ה אתי והנה י״ל ה״פ בלע מצה ומרור בכריכה דתרוייהו מצוה דרבנן בזה״ז להלל שכבר אכל מצה דאורייתא עמ״ש בט״ז ז׳ לזה מקשו דמרור זה אפי׳ מצוה דרבנן ליכא כיון שלא יצא בו ולזה תירצו כל שאין לועס לא מבטל כו׳:

מצה של איסור דבריהם ויין סתם יינם או מרור כלאים ע׳ פסחים ל״ט א׳ ובר״מ ה׳ כלאים פ״ה ה״ו אם יאכל אותם או איסור תורה במצה ד״ת אם אין לו אחרת ומפסחים לא בטבל י״ל דיש לו אחרת עתוס׳ קידושין ל״ח א׳ ד״ה דאקרוב ב׳ תירוצים ובמ״א תמ״ו א׳ ובתנ״ד כתבנו מזה ובחשוד על הדבר עי״ד קי״ט דאין לאכול עמו מיבעיא לי אם אין לו יין וסועד אצל מי שחשוד סתם יינם בדרבנן כה״ג מהו בספק: