פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תעג:ל

יכסה עמ״א. כשחל כו׳ עט״ז. ובליל שני כשחל ביום א׳ יאמר להיפוך עב״ח וא״ר. ע׳ שו״ת כנסת יחזקאל סוף חא״ח מ״ש בזה ובמהרי״ו משמע במ״ש בליל ב׳ כו׳ הא לא בד״ו פסח א״כ לא יחול יום א׳ כן גם כתב כשיבא בשבת האי שתא א״כ ה״ה כשבא במ״ש. שייך לאות י״ט:

שאלה מי שתאב לאכול כזית ואין לו כ״א כ״ש אי מברך. ב׳ דבר שטיבולו במשקה כ״ש אי צריך נ״י. ג׳ אוכל ע״י כלי אי צריך נ״י. ד׳ טובל אצבע במשקה אי צריך נ״י. תשובה בשמואל א׳ י״ד ויטבול המטה בדבש עסי׳ ר״י מ״א ו׳ וקנ״ח במ״א ה׳ ז׳. וכאן דאוכל פחות מזית אף תאב לאכול יותר וא״א מפני הברכה או רק לקיים טיבול א׳ אפ״ה נ״י ומברך ברכה פה״א ודוחק לומר דקאי ג״כ אמרור מכמה טעמים ועמ״א ר״י ו׳ דסובר עיקר כמ״ש באות י׳ שם. ודע דיונתן טבל ביערת דבש דבורים זה לר״א משא״כ לרבנן י״ל יערת דבש כפשוטו קנים סוקר״א והם מי פירות וכ״פ רש״י ז״ל בשמואל עיין בבא בתרא ס״ו א׳ והר״מ ז״ל פכ״א משבת פסק כחכמים. ע׳ ביערת דבש חלק שני: