פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם מז:ו

אם עמ״א משמע ליה למד מיד בלא ק״ש כלל וכמ״ש בסי׳ ס׳ ס״ב שקרא ק״ש ואח״כ אומר ברכות ומיהו מיד ליד אלא אחר התפלה הוי מיד כמ״ש הלבוש ועפר״ח ומ״ש שאז פוטרת כל היום כ״ה ברא״ש וטור וכ״מ דברי המחבר שאל״כ אין א״ר פוטרת ב״ה שצריך לברך על לימוד של כל היום וגם בס״ת יש להסתפק איזו ספק יש דלימוד של אח״כ בודאי צריך לחזור ולברך כו׳ אלא ש״מ כו׳ אבל הלבוש תופס שיטת הראב״ד ורשב״א הביאו ג״כ הפר״ח דא״ר אין פוטרת רק אותו לימוד על אתר אבל אח״כ לא ומש״ה בס״ז שינה לשון המחבר יע״ש ובס״ח השמיט ויש להסתפק ומ״ש ומ״מ יברך ב״ה קודם א״ר לחוש לסברת המחבר ועיין נ״ץ ולפי מ״ש יפה השמיטו וכדאמרינן עט״ז אות ח׳ כי לבוש בסעיף י׳ לא כ״כ ואי״ה שם יבואר. ובחידושינו ברכות י״א ב׳ כתבנו שם קושיא א׳ אעתיקה פה וזו תוארה:

קשיא לי דרב יהודה דאמר א״ר פוטר לשיטתיה דב״ה קצרה שאין חותמת בברוך ופוטרת ב״ה דנמי קצרה משא״כ המחבר בס״ו אומר והערב משמע מדינא (שהרי הר״ב אומר כן כמ״ש באות ה׳) א״כ לכאורה זיכה שטרא לבי תרי דבל המשנה מארוכה לקצרה אין יוצא ומיהו י״ל אנן קיי״ל א״ר סמיכה הוי כמ״ש בסי׳ ס׳ ס״א דסמוכה הוי א״כ ארוכה מיקרי וכברכה א׳ דמיא אבל בחה״ר משמע דא״ר אין סמוכה ולפ״ז אין פוטרת לדידן ושם כתבנו בזה ולפ״ז נאמר שכוונת האדון ז״ל במה שהראה מקום לסי׳ ס׳ לזה: