פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תסט:א

שום בהמה עמ״א כ״כ הב״ח ונ״מ לשיטתיה בדיעבד עיין אות ב׳ ואף לרש״י הקדישו לדמי דוקא דבר הקרב ע״ג המזבח ול״ד לתע״ו יע״ש וכ״כ המ״א בתע״ו ג׳. וע׳ ירושלמי פרק כיצד צולין ה״א ברייתא אין עושין גדי מקולס ומכניסין עגל מקולס. והגאון המפרש (בדפוס דעסוי) בתוס׳ ד״ה מכניסין הקשה שם יע״ש והנה מקום שנהגו שלא לאכול צלי החמירו ועשו סייג וגדר אף באבר א׳ שאין דומה לפסח שהיה מקולס א״כ לדידהו אף עוף אסור דמחלף כו׳ וסייג משא״כ במקום שנהגו לאכול צלי ולא עשו סייג א״כ לדידהו ה״ה עגל מקולס לא עשו סייג. וא״צ לומר בשר בבשר מיחלף ועגל שלם לא מיחלף. וה״ה דאסור לומר בשר זה לפסח לאו ממנהגא אלא מדינא י״ל דוקא קרב ע״ג המזבח לא חיה ותרנגולת משא״כ צלי במקום שנהנו שלא לאכול עשו סייג אע״פ שאין דומה לפסח ה״ה עוף. ואי״ה באות ב׳ יבואר עוד: