פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תסז:ז

רק עמ״א הביא דברי הב״ח בס״ד והם רחוקים מדברי הט״ז אות ו׳ כי להב״ח אין לאכול דבש בעין בפסח משמע אף שהוציא לפנינו מן הכוורת חדרים קטנים דאתי לאחלופי (ופליג ג״כ אלבוש) ודבש המובא בכלים בחביות גדולות שאין מזייפין כ״כ שלא להפסיד הדבש אז קודם פסח שרי לבשל מע״ד ממנו דבטל בס׳ ואין חוזר וניעור (עשו״ת ב״ח ק״ז בנפה ותנ״א מ״ש די״ל שמא יש צרור עיסה בעין וחוזר וניעור בפסח כה״ג) ומשמע שם דוקא לבשל עם מים הא לבשל הדבש עצמו י״ל דאין ששים יע״ש וכלים קטנים מערבין הרבה קמח אף קודם הפסח אין מבשלין מע״ד ופי׳ כן דברי הר״ב בהג״ה ואמנם פשטן דברי הר״ב משמע כט״ז ועח״י:

אבל הלבוש כתב בחביות גדולות עושין מע״ד קודם פסח לא בפסח דשמא יש קמח (בעין) ואם בישל הדבש בפ״ע יש מחמירין לאכול בפסח שמא אין ששים בדבש עצמו משא״כ כשבישל מע״ד יש מים הרבה והמחמיר תע״ב והמיקל בדבש עצמו אם בישל (בחביות גדולות) לא הפסיד. ומזה הוא מחמיר כהב״ח ואפשר יותר מב״ח אותן י״א שהביא אבל דבש מכוורת חדרים קטנים מיקל לאכול בעין ולא חשש דאתי לאיחלופי כי י״ל הואיל ומצוי הוא כמו בלנ״ד זפרין יע״ש ועט״ז ז׳ וט׳ ומ״ש המ״א יש נוהגין לבשל מי דבש היינו המע״ד עד שנעשה עב ושרי אפילו לי״א בלבוש ולהב״ח אסור אף חדרים קטנים דאתי לאחלופי ודעת הט״ז לקולא בחביות גדולות אף תוך הפסח בעיניה ולבשל שרי כי אין מערבין כלל וכלים קטנים יש מקילין לבשל מע״ד קודם הפסח כי נתבטל קודם הפסח והכל לפי המנה:

ולפ״ז מרקחת קודם הפסח בדבש מחביות גדולות לי״א בלבוש אין לאכול בפסח ולט״ז שרי וכלים קטנים י״ל אף להט״ז אסור ודוקא מע״ד שיש מים הרבה. ואפשר לשהותו שרי וצ״ע. והרוצה להחמיר יקח דבש מכוורת ולהב״ח גם בזה צ״ע דאתי לאחלופי ודוקא מע״ד קודם פסח דיודעין שנתבטל קודם הפסח עם מים. והנה במדינה שאין נוהגין לרחוץ כלל חטים י״ל נהפוך הוא מע״ד לבשל תוך הפסח או כלים קטנים קודם פסח י״ל משא״כ לרקח מרקחת בתוך הפסח וכ״ש קודם פסח מי פירות אין מחמיצין ולמאן דחש למ״ש הש״ג בחמוצים אין לרקח כ״א פירות שאין חמוצים עמ״א תס״ב והבן זה: