פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנה:יא

בסיסטרנ״ה עמ״א עב״י דמכוסה מכל צד וגם למעלה ואין השמש מכה ביום ולא בלילה תחת הקרקע ומדכתב סמוך לשאיבתן. ולא כתב וא״צ לשאוב מבע״י אלא אף בלילה עמ״ש בט״ז אות ה׳ ועח״י אות י״א וא״ר אות ו׳. דאם הסילון שופך תמיד שם קשה גם מי הנביעה קשה יע״ש וי״ל בטילה בהרבה מים שיש בסיסטרנ״ה. או שאין שופך תמיד כמ״ש הח״י. ולמ״ש הב״י שהוגד לו דמים אלו חמין הם בחורף חמין משמש המהלכת תחת הקרקע א״כ אין הבנין מציל במה שמפסיק ומ״מ למעלה מכוסה השאובין מבע״י למה להמתין לילה א׳ הלא חום השמש אין מכה עליהם ביום אלא דקשה להיפוך באם זה מהרע״ר להקאסטין בלילה או ממי הנביעה א״כ לא יהיה תקנה לאותן מים לעולם דהא במ״א וט״ז א׳ הקשינו לפי׳ הב׳ של הב״י בדברי הר״א ממי״ץ ז״ל נשאבו בלילה אין תקנה הקשינו דא״כ אין תקנה לכל מימות שבעולם ועיין עולת שבת והתירוץ דביום מתקררין מקרקע ומ״מ נתחממו קצת מהשמש שמכה עליהם ולכך מניחין יב״ש בתלוש משא״כ בסיסטרנ״ה דהבנין מפסיק בינם לקרקע. והוי כנשאבו בלילה ואין הקרקע מקררן ואין תקנה. וגם אם אין הקאסטי״ן מכוסה למעלה ונתחממו ביום שמכה השמש ולמאן דאוסר חמי האור ולא מהני צינון ה״ה לחמי חמה דלא מהני צינון ועפר״ח ועיין לבוש ס״ג. ואל תשיבני מכל מימות שבעולם שמכה עליהן השמש דהקרקע מקררתן משא״כ מים אלו כמונחים בכד דמי ולפעמים חמין ממש הם מחום השמש ביום א״כ יראה דכה״ג פשיטא דאסור ועשו״ת רמ״א ל״ה ועח״י י״א וי״ג. ומיהו זכורני בק״ק לבוב היא העיר הגדולה לאלקים יע״א שיש ברחוב יהודים תוך העיר בנין כזה ולמעלה מגולה ושאבו כולם משם מים והגדולים לא מיחו ודאי טעמם ונימוקם עמם ואפשר ראוי לשאוב מהרע״ר עצמו לא מהקאסטין וכאמור. ופלימפ״ן שמכוסה למעלה ולמטה אין מפסיק ודאי צריך לשאוב סמוך לביה״ש ובשעת הדחק י״ל הואיל ואין השמש מכה עליהם ביום שרי דיעבד בלא יב״ש וצ״ע: