פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנג:ד

טעם עמ״א משמע הא שאר מינים אף דיש כזית כא״פ מחטים א״י ואורז מטעם גרירה ובפתיחה בריש הספר הארכנו ועח״י י׳ וא״ר אות ז׳ וח׳ ודע אם בלל אורז עם חטים והחמיצה ונפל לתבשיל אפי׳ קודם ה׳ י״ל אורז עם חטים נגרר אחר החטים ונעשה כולו חמץ וצריך ששים נגד כולו לא נגד החטים עא״ר ח׳ וצ״ע ואם אין לו מצת מצוה כ״א הנעשה מאורז צ״ע עסי׳ תרמ״ט במ״א אות כ״ד וכ״ח ובאורז לית מאן דחש לדר״י ואין אוסר התבשיל כלל א״כ אף בלא ברכה אין ליטול מצת אורז למצת מצוה שלא יטעה רק לאכול כך ולא לומר לשם מצת מצוה. עמ״ש אי״ה בסוף הסי׳ מזה: