פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנב:ה

תחלת עמ״א סובר קודם זמן איסורו די בהגעלת היורה תחלה או סוף וכמ״ש באות א׳ דשלש נ״ט וב׳ כלים אפילו לגרום נ״ט בר נ״ט כה״ג שרי לכתחלה הא שלש נ״ט וכלי א׳ וב׳ אוכלין לא איקלש כולי האי ועפר״ח כאן. אבל הט״ז אות י״א משמע דבעינן שיגעלו להיורה סוף עכ״פ הא להגעיל תחלה ולא סוף לא ומיהו סוף ולא תחלה י״ל דשפיר דמי דחששא שיבלעו הכלים מיורה שאין ששים חששא היא ואכתי ספק דשמא לא יבלעו דטרידי כו׳ ואי״ה שם יבואר: