פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנא:לה

רי״ב אייזי״ן עמ״א ועא״ר אות ל״ז אם נקרו הרי״ב אייזי״ן ושכחו ופררו מצה צ״ע דיעבד אבל פיררו מצה נפוחה ונקרו היטב ופיררו מצה אפשר להקל דיעבד יע״ש והח״י אות ח״י וי״ט בתס״א מיקל בנפוחה ומשמע דהרי״ב אייזי״ן שרי לכתחלה יע״ש ועא״ר שם אות י״ז אסור יע״ש והנה בס׳ יש לסמוך אשאלתות כה״ג בנפוחה והרי״ב אייזי״ן לכתחלה אין להשתמש אחר נפוחח ודיעבד יש להתיר באכילה ביש ששים והא״ר שם מיקל רק בהנאה ואי״ה שם יבואר עוד מדין מצה כפולה יבואר שם. ובקרי״ן שחותכין בסכין נקי חמץ אפ״ה ע״י דוחקא וחריף נבלע בקרי״ן וע״י הפירור ומלילת הקרי״ן בפסח ע״י דוחקא נבלע טעם החמץ ברי״ב אייזי״ן ואף אם נאמר בלוע באוכל אין יוצא ע״י דוחקא וחרי״ף כמ״ש באות ל״א ובתמ״ז מ״מ כאן שנפרר הקרי״ן ל״ש בלע כה״ג ונעשה הרי״ב אייזי״ן חמץ ואף נקרו היטב אין לצדד בזה כלל ואסור תוך הפסח וצ״ע. ונפה משמע דיעבד שרי כו׳ ורי״ב אייזי״ן בהגעלה או ליבון קל סגי דהוי כהגעלה ואפשר אף ליבון קש א״צ רק שהוחם שיס״ב דחורפא ודוחקא לא עדיף מכ״ר שהוסר מאש דא״צ שמעלה רתיחות ואי״ה בתנ״ב יבואר עוד: