פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנא:לג

שלא עמ״א הנה משמעות הפוסקים הטעם דא״א לגרור היטב וכמ״ש הר״ב עסי׳ תמ״ב סי״א ושם הטעם דא״א לנקרם היטב ובלבוש ג״כ הטעם דאפילו קליפה בכלי אומנות ל״מ מה״ט כי א״א לקלפן יפה שלא יהא גומות אבל המ״א סובר דהטעם דנוהגין להחמיר כבית שאור וכ״כ באות מ״ב ואף עריבה עץ מנסר א׳ וחלק אין להגעיל ולהט״ז באות כ״ז במתכות נוהגין כן במדוכה אבל כלי עץ שא״א בליבון אם הם חלקים מותרים ממנהגא בהגעלה ועריבה ודפין שא״א לנקרם היטב אין נוהגין להגעיל. מה שנוהנין ללוש בכלי נחושת ע״י הגעלה (היינו שאין אופין בהם עוגות דאל״כ ליבון בעי כמ״ש באות כ״א) דלא משהי בהו חמירא ול״ד לבית שאור ועד״מ אות ח׳ מעשה שהניחו מצה חמה בעריבה שלשין כל השנה והתירו ע״פ חכמי העיר בשם הכל בו וצ״ע דעריבה שלשין כל השנה כבית שאור דמי ובולע בצונן כבסכ״ב א״כ המצה חמה נאסרה כ״ק אף תתאה גבר וכן אם שניהם חמים בלוע מכלי בלא רוטב ביבש לגמרי עי״ד ק״ה הש״ך אות כ״ג א״כ עכ״פ קליפה בעי וצ״ע: