פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תנ:יא

אסור עמ״א. דהב״י פי׳ רוצה בקיומו של איסור יבקע הכלי יפסיד החמץ ובתנור א״נ יפול לא יפסיד החמץ לגמרי והוא ז״ל פי׳ להיפוך. ומ״ש דהרשב״א מייתי ראיה מיי\,נ לא מצאתיו כעת והמעיין בהגמי״י פ״א מחו״מ אות ג׳ כתב ככרות אסור לקבל דהוי משתכר באיסורי הנאה ומיהו אם קיבל מעות שרי דאין תופס דמיו ואע״פ ביי״נ שכרו אסור התם קנסא ובשאר איסורים לא קנסו כלל עכ״ל א״כ י״ל בשאר איסורי הנאה אף לכתחלה שרי להשתכר באיסורי הנאה (וי״ל דל״ד הוא והכוונה דאסור בהנאה שזכה לו תנורו כיון דניחא ליה בכך עב״ח) ומ״ש בהג״ה בס״ה אוסר ירצה דבמשכיר בפי׳ לשם חמץ אסור. והעלה המ״א להלכה בשאר איסורי הנאה אסור להשתכר לכתחלה בי״נ דיעבד אסור ובשאר איסורין דיעבד שרי אף למ״ד למחליף עצמו אסור ומשתכר דיעבד שרי ובשוכר חמור היינו בסתמא ובשוכר כלי אף סתמא אסור דרוצה בקיומו של איסור וכ״מ בתוס׳ פכ״ש כ״ב ב׳ ד״ה ואבר מן החי ובלבוש האריך כאן יע״ש: