פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמח:ה

לא עמ״א תה״ד ק״ך ועא״ר י״א דיעבד במתנה ע״מ להחזיר שרי לאחר הפסח דלא עבר בב״י והפר״ח החמיר דל״ד למשכון דיגמור בדעתו שלא לפדותו יע״ש. ולהרדב״ז משמע דהואיל הוא מדאורייתא. וה״ה חלה שהפריש והחמיץ תוך הפסח לאחר הפסח אסור בהנאה לכהן ועסי׳ תנ״ו ס״ב ועח״י אות י״ז הקשה עמ״ש המ״א דאם לא אמר ע״מ מדינא שרי מי״ד ש״ה ועט״ז וש״ך שם אות ז׳ וח׳ וי״ל גם המ״א לכך כיון באומר הריני נותן לך במתנה גמורה ויודע אני שתחזיר לי דהוי מתנה גמורה אלא שיודע שהעכו״ם מעצמו יחזיר לו דמדינא שרי: