פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמז:לב

דאינו עמ״א מ״ש הר״ב דאין מפליט בצונן דאין מליחה מפליט מכלי עיין לבוש ואף אם ימס המלח ודוחקא עם חריף מפליט אף יבש המלח לגמרי ואפי׳ אב״י ואף קודם הפסח דבכולו משערין ולא מהני נ״ט בר נ״ט ואב״י בחריף ועי״ד צ״ו ובש״ך י״ח וי״ט וע׳ בפריי שם וע׳ י״ד צ״ה ס״ז ובק״ה סי״ג ובש״ך שם אות ס״ד דהיכא דנתלחלח קצת אסור לכתחלה והיכא דיבש לגמרי מותר לכתחלה למלוח ה״ה כאן ועפר״ח כאן מ״ש שאין מוציא ביבש לגמרי היינו לכתחלה אבל דיעבד אף נתלחלח ואף תוך הפסח שרי דאין מליחה להפליט מכלי ומה״ט שרי למלוח בכלי יי״נ אף לכתחלה:

מעשה הגעילו קודם פסח כלי חמץ ב״י ולא היה ששים במים נגד הכלי וירדו המים חמץ לבארש״ט מרוטי דיבין והתרתי הבארש״ט מטעם שני כבר הוקל והרי בבארש״ט טעם שלישי תו לא מזיק בדבר חריף דוקא צנון בסכין בשר משא״כ כאן טעם שני עדיין היתר ואין חריף ובפריי לי״ד צ״ה וצ״ו כתבנו מזה וע׳ בר״ו שם ושומן מהותך טעם שני הא שלישי עסי׳ תנ״א במ״א ח׳ והיינו אף שאין בבארש״ט ששים נגד המים עט״ז אות י״ג כתבתי דאם חתך בסכין חמץ צנון וקרין בפסח דנאסר הצנון וקרין ואח״כ חתך הצנון וקרין בסכין פסח לא אמרינן דמבליע בלוע מאוכל בלא רוטב לסכין פסח ע״י דוחקא וחריף ואי״ה שם יבואר עוד הרבה דינים יע״ש: