פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמז:כא

אם עמ״א דמלת ושלא התיכו היה לומר ולא מכלי חמץ ב״י דהיינו וי״ו המחלקת הוצרך לפרש ולהוסיף מלת כשהי״ו וה״פ אסור מדינא אם לא כשהיו נזהרין בב׳ דברים בשעת עשייתו מחמץ וגם שלא התיכו בב״י רק באב״י דנט״ל קודם הפסח ודאי מותר כבס״ב אז אין איסורא מדינא ומשמע ממנהגא אסור ואמאי הא נזהר היה ואפשר נתכוין למ״ש הצ״צ בשו״ת סי׳ ס׳ ה״א על ראיית השואל באשה שבדקה עצמה בכתם משומן יע״ש דכל שלא התיכו בפירוש לשם פסח אף שהיה מחזר על כלי שאב״י אמרינן דלמא לאו אדעתיה יע״ש הביאו הח״י אות כ״ח ואות ל״א יע״ש ועדיין צ״ע. ושם בח״י כ״ח ברי לי לא מהני יע״ש וכ״כ הלבוש ובא״ר אות כ״ב מתיר בה״מ באומר ברי לי ויראה באומר ברי לי שאב״י י״ל ע״ז ומ״מ להתיר לכתחלה לא אבל באומר ברי לי שלא היה פירורין לא מהני דאף בדרבנן לא מהימן ועי׳ אות כ״ו ואי״ה שם יבואר עוד: