פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמז:יט

ובכרכשתות עמ״א דנחתך בשר המילוי בפנים ומלח ושמא יש שם פירור חמץ בעין ונ״ט משהו בפסח ועמ״ש אי״ה באות כ׳ בדיעבד לענין בשר יבש ובכרכשתות. בח״י העתיק שו״ת חוט השני סי׳ נ״ה בקוצר ועיינתי שם ותוכן המעשה דחתכו בסכין חמץ שום ומלח (קשה) ונותן ע״ג בשר מלוח למיהב טעם בבשר והודח הבשר דשרי והיינו אם יש בבשר ס׳ נגד הסכין דבהיתרא בלע א״צ כ״א ס׳ נגד הסכין כבסי׳ צ״ו בי״ד בין איסור בלע ובין היתר בלע וצ״ע לי כי י״ל אף חתך שום ומלח בסכין ב״י בלוע מחמץ ובלעו השומין והמלח אגב דוחקא וחורפא מ״מ בלוע אין יוצא מאוכל בלי רוטב אף במליחה וצלייה כמ״ש הש״ך בי״ד ק״ה אות ח״י כהר״ב ואי״ה דלא כמהרש״ל וכ״נ עיקר יע״ש א״כ אפילו היה המעשה בפסח שרי כה״ג דבלוע אף משהו אין יוצא אם אין איסור שמן עמ״א כאן אות ב׳ ובאות ל״ב ובשאר דוכתי אבאר אי״ה אם חתך היתר חריף בלוע מאיסור אם דוחקא וחריף פולט בלע וכאן אין להאריך: