פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמז:טז

במים עמ״א פי׳ דברי המחבר בפסח בשרוים בכלי חמץ יש ליזהר מהם לכתחלה שפולם הכלי מחמת שיש ציר מלוח אע״ג דנתבטל במים מ״מ אפשר משהו מפליט בכה״ג (משא״כ צונן בלא מלח כלל עי׳ אות ט׳) וקודם פסח שרי דכבר נתבטל ואף לכתחלה שרי. ובהערינ״ג אף קודם פסח יש ליזהר לכתחלה דעזים הם מי המלח ודיעבד שרי אף בהערינ״ג (עי״ד פ״ג בש״ך י״ד דציר דרבנן קאי לנמלחו אבל מי הערינ״ג דיעבד מותר מטעם דהמים מחלישין) ובפסח בין הערינג ודגים לכתחילה אסור דאפשר משהו פולט ואף אב״י להמחבר מ״מ לכתחלה ליזהר מהם שלא יקנו ודיעבר אף בהערינ״ג משמע דמותר אף בשרוים בפסח. ומ״ש בשם הר״מ עסי׳ תנ״א אות מ׳ דעיקר הקולא שם דנט״ל הוא הא ביבש לח בכלי מפליט ומבליע בכולו ואף בהיתר כמו חלב שכבוש מעל״ע בכלי מתכות ועירו בתוך מעל״ע בישלו בשר אסור באכילה והנאה:

והב״ח כתב עמ״א. הנה ז״ל סובר בשר שנמלח קודם פסח בכלי ב״י חמץ ושהה מעל״ע בתוס׳ דבלע ואין ס׳ נגד כל הכלי אפ״ה יש להתיר דיעבד עכ״פ בפסח דנתייבש טעם החמץ שבו כבס״ה חבית שדבק בבצק משא״כ מלוח לא יבש אם מלח בכלי ב״י קודם פסח ושהה שם כדי כבישה ודאי אסור בפסח מדינא דאין ס׳ נגד הכלי. ולי צ״ע דבצק בחבית טעם משהו ובחוץ יש להקל ואף דכתב ז״ל בב״ח ובתשובה קכ״ג מכחל יבש עי״ד צ׳ ס״ב בהג״ה להתיר כחל יבש דיעבד ביבש עש״ך י״ז בכחל דרבנן אבל בחמץ פחות מס׳ י״ל לאסור אף דיעבד רק מטעם נ״ט בר נ״ט ויבואר אי״ה באות כ״ה ושאר דוכתי. ולענין כבוש בכלי אם שהה בציר חזק כדי שיתן ע״ג האש וירתיח עט״ז י״ד ס״ט אות מ״א דאין מליחה לכלים להפליט אף שהה בציר כדי שירתיח אבל אם שהה מעל״ע אוסר במליח דהוי חורפא ולא שייך לפגם והש״ך שם מתיר אף מעל״ע דהוי לפגם באות ס״ח והמ״א הסכים להפרישה דמפליט מכלי כשיעור שירתיח ומיהו חומץ חזק בכלי חמץ אף שאב״י ושהה כשיעור שירתיח לכאורה לט״ז שם שוה לציר ובזמן קצר אין מפליט מכלי ולכאורה כ״ש מציר עש״ך ק״ה אות ב׳ אבל מש״ך שם דאין כח במלח להפליט מכלי משמע הא חומץ מפליט ואי״ה לקמן באות כ״ח יבואר עוד:

ועי׳ ח״י אות ט׳ בשם או״ה של מהרש״ל להתיר בפסח טהור מלוח וטמא תפל וכן הסכים הח״י אף נוגעים זה בזה עי״ד עי׳ ס״ב ובסי׳ תס״ז סי״ד מיירי שנמלחה החטה ג״כ והנה בי״ד בש״ך צ״א אות ט״ז אם היתר צלול מליח וטמא תפל אוסר וכתבתי שם ראיה ממ״ש הב״י בסי׳ ע׳ בשם הרשב״א ז״ל שטהור מלוח אע״פ שמפליט מטמא תפל משהו מ״מ אותו משהו אין כח להתבלע בהיתר מלוח דטרוד לפלוט אע״ג באיסור חוץ מדם ל״ש טרוד היינו כשהאיסור פולט הרבה אע״ג דכתב עוד פי׳ מכל מקום מחמירין א״כ כ״ש בפסח במשהו והיתר צלול דנאסר הצלול ומה שאמרו אין מליחה לכלים להפליט משמע בחולין קי״ג תוס׳ ד״ה טהור וש״ך בי״ד ק״ה אות מ״ב דהוי כטהור מליח וטמא תפל לאו לגמרי מדמין לה דהא פסק בק״ה כלי הנאסר מאיסור תורה ומלח בו אין אוסר עט״ז כ״ח והא מונח בתוך כלי ל״ש טרוד אלא לדוגמא נקטיה: