פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמו:א

ויבערנו עמ״א ועסי׳ תל״ה ב׳ הניח בצ״ע עא״ר שם ב׳ וח״י שם ה׳ דכאן מיירי שלא בדק כלל דלא קיים כלל מצות חז״ל ומש״ה עיסה שנתחמצה בפסח הלא היה בכלל הביטול אף שכבר בדק מברך עתה דמ״ה חייב לבער ומש״ה כתבה אף דכ״ש הוא. ומ״ש חטה דלאו חמץ גמור היינו דלא נתבקעו או דברותחין חלט אלא שא״א בקיאין ומה״ט נוקשה ג״כ לא יברך אבל חמץ גמור אפי׳ חצי שיעור י״ל דמברך ועח״י אות א׳. ועשו״ת ב״ח קכ״ד מסיק ביטול מדין הפקר ונדר וקיי״ל בי״ד ר״ד ס״ד דאוסר דשלב״ל בנדר וא״כ אם אומר בפירוש הריני מבטל כל חמצי שיהיה לי בפסח אף קנה תבואה בפסח ונתחמץ בטל אבל כל חמירא דאיכא ברשותי אין בכלל. וטוב שיאמר כן אף חששא שמא גררה חולדה בפסח מחוץ חמץ דאיסורא לא ניחא ליה דלקני מ״מ שמא יתחמץ בפסח טוב שיאמר כן ועח״י: