פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמה:ד

ואם עמ״א ועח״י ה׳ משמע בשעת השריפה לא יהנה הא לאחר שריפה שרי ובב״י משמע אף אח״כ אסור אטו ו׳ דהוי נמי דרבנן ה״ה כשנאמר דאפר רק דרבנן אפ״ה גזור ולומר אטו שבע מלתא דל״ש הוא דכ״ע שורפין בו׳ ומיהו מדינא חרכו קודם זמנו מותר אף לאחר זמנו ומ״מ ממנהגא מחמירין. ועשו״ת ב״ח קמ״ג בסופו אסור ליתן לעכו״ם חמץ קודם ו׳ שיהא לו לאכול תוך הפסח וח״י ד׳ הביאו דנהנה מאיסורי הנאה בפסח יע״ש ועי׳ אות ב׳ במים מכונסין ואפשר אף שיש להם מזונות בלא״ה נמי אסור: