פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמג:ה

אינו עמ״א אע״פ שאפשר המפקיד מכרו לעכו״ם (בכסף או בקא״ק עסי׳ תמ״ח) אין ספק מוציא מידי ודאי עב״ח וק״ו אם בשעה ה׳ מחויב לטפל הנפקד להציל ממון חבירו מספק כ״ש להציל נפשו מעבירה מספק יע״ש. והתם לא קיבל הנפקד אחריות דאל״כ מאי קאמר דרשב״ג אלא דהפר״ח הקשה באות ב׳ אכתי מאי פריך כמאן כרשב״ג הא לת״ק נמי מחוייב להציל המפקיד מספק לאו דב״י ועיין לבוש כתב דגם להמפקיד יהיה אסור בהנאה משמע לא מטעם להציל מספק ב״י ומיהו המפקיד אף אם נאמר משיכה בעינן יוכל למכור בחליפין וכדומה והבן ועמ״ל ה׳ כלאים פ״א ה״ו אסור לישראל להניח לעכו״ם להרכיב משמע דעת הכ״מ באומר ומשום שבות והמ״ל כ׳ אף בשותק עובר לפני עור יע״ש משמע אף בלא אמירה ומעשה כל שיש בידו למנוע אם אין מונע עובר ל״ע וה״ה כאן וה״ה אם מותר ליקח של ישראל בשבת ועושה בו מלאכה לעצמו אם יוכל הישראל למחות שלא יקח עובר ל״ע וצ״ע. ומ״ש המ״א בלוה עט״ז ד׳ ומשמע לכאורה אף שנשרף ההיזק על הלוה ועח״י ו׳. ומ״מ כשהמפקיד בעירו עליו לטפל ולמכור כנהוג ואם משכנו ילך אצל המלוה עסי׳ תמ״ח: