פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמב:ח

שכר עמ״א צ״ע דברא״ש ריש א״ע שכר שלנו חייב כרת יש כזית כא״פ וע׳ לבוש וער״מ פי״ד ממ״א ורש״י ע״ז ס״ז א׳ ועמ״א תמ״ז מ״ב והם דברי הב״ח ש״ו כל שאין ס׳ ולית בכל התערובות כזית י״ל דלא עבר ב״י ושרי לאחר הפסח משמע כ״ש כשאין רק פליטה לבד וע׳ אות א׳ בשם ע״ש ובח״י א׳ לא הזכיר ממ״ש המ״א. ולפ״ז חומץ שבישלו בכלי חמץ ב״י קודם פסח דבחריף ל״ש נותן טעם בר נ״ט צ״ע להתירו לאחר הפסח כי י״ל טב״ע אף שאין בו באכילה לאו ועשה כ״א איסור תורה עתו׳ חולין צ״ח א׳ ד״ה רבא מ״מ איסור תורה יש וה״ה מ״ש חייב בביעור דאכילה וביעור שוין המה והכ״מ שכתב כזית כא״פ ללקות או להר״מ ז״ל טכ״ע כזה דרבנן בעינן כזית כא״פ עמ״ש בפתיחה. ומ״מ אף בעבר איסור תורה י״ל קניס ר״ש. ובאינו ב״י שחריף י״ל עי״ד צ״ו. ומ״ש בשם מהרי״ל בתשובה ג״ז עיינתי שם וצ״ע כי למאי דקיי״ל בתמ״ז ס״ד לח בלח אין חוזר וניער ושכר שנתערב ביין קודם פסח ויש ס׳ אמאי אסור לדידן בפסח גערמי״ר תבואה שצמח קיי״ל בתנ״ג אות ו׳ בתנ״א במ״א ל״ד ומור״ם מלובלין ז״ל בתשובה בנפה שאבו מי מע״ד ואי״ה יבואר שם. ואין לומר דהשמרים משכר יורדים למטה וניכר ול״ש ביטול מעמיד הוי זוז״ג ואי דניכר הא בטל שמרי שכר בשמרי יין. גם דברי התשובה במהרי״ל מ״ש גערמי״ר תבואה שצמחה מטעם דאי יבשלם. צ״ע ויבואר אי״ה בתמ״ז ס״ד גם שם הטעם דשכר יש ממש קמח בו ובעין חוזר וניער א״כ המ״א ז״ל שהשמיט זה רק טכ״ע פשיטא דבטל ואין חוזר וניער אם היה ס׳ קודם הפסח ביין וצ״ע ועמ״ש אי״ה באות ט׳ מזה: