פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמא:ב

וא״ל עמ״א א׳ וט״ז א׳ ומ״ש וכ״ה דעת המחבר ממלת אפי׳ דאיק לה משמע דשוין הם או מדהשמיט הדין קודם הפסח ועט״ז ב׳ ובלבוש דקודם הפסח א״צ מעכשיו יע״ש. ומ״ש ואם לא הלוהו כו׳ היינו אע״פ שמשכנו בידו ומעכשיו והגיע הזמן שקבע קודם פסח הוי אסמכתא כמ״ש הסמ״ע ר״ז אות ח״י בשיעבוד דעשה לו טובה שהלוהו הא בלא טובה הוי אסמכתא ומיניה נמי אף במשכון כל שלא הרהינו אצלו או שלא אמר מעכשיו הוי אסמכתא כמ״ש הר״ב שם בסי״א וסי״ד ואף בעכו״ם שייך אסמכתא דלא כראב״ד בזה וא״כ אף קנין ואין אחריות עליו אסור כמ״ש באות א׳ בתמ״ח אות ד׳ יע״ש: