פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תמ:ז

ואפי׳ עמ״א מ״ש שם הוא ל׳ הרשב״א ז״ל בתשוב׳ עב״י וע״ש בקע״ו. ובע״ש העתיק אפי׳ באין מכירין זא״ז והפסק מפה אסור כי שמא יתערב פירור כו׳ וא״ז ו׳ והח״י י״ג תמהו עליו יע״ש ואני אומר כי מל׳ הרשב״א שם לכתחלה כתב במכירין ואח״כ כשכתב בהפסק מפה אסור ה״ה באין מכירין כי רחוק כו׳ וכ״נ מסתימת המ״א ובד״מ הביא לשונו והשמיט מכירין יע״ש והמעיין בב״י יראה לפרש כן דאל״כ מנ״ל דא״ה פליג אהרשב״א הא כתב דומיא דב׳ אכסנאים (בי״ד פ״ח) שאין מכירין. ומ״ש הא״ח בהפסק מפה לכ״ע שרי ור״ל בכאן שאין מכירין ובלא הפסק י״ח אלא כמ״ש. יתר הדינין השייכים לסימן זה אי״ה יתבארו במ״א:

ער״מ ה׳ עכו״ם וחוקותיהם פ״ד ה״י אע״פ שקיבל אחריות שנא׳ שללה כו׳ ובסנהדרין קי״ב יע״ש היטב משמע לכאורה אחריות כדידיה לגמרי אי לאו קרא והבן ועט״ז והבן: