פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תלט:א

ונטל עמ״א תוס׳ פסחים ט׳ ב׳ ד״ה היינו בנמצא ביד עכו״ם וקבוע ד״ת בניכר כ״א במקומו הא אין ניכר וככרות שלימות דחשוב ולא בטל הוי קבוע דרבנן עי״ד ק״י ואפשר כה״ג א״צ ביטול דספק דרבנן לקולא עמ״א ד׳ ואי״ה שם יבואר. ועמ״ש פ״ב מה׳ שבת ה״כ אף שפירש לפנינו מ״מ כיון שאין נ״מ בספק זה עד שפי׳ למקום אחר לא הוי קבוע וכאן לא משמע כן וכ״ת לאחר זמן איסורו נ״מ לחתיכה בפי העכבר אי שרי באכילה הרי הלבוש כתב אפילו קודם זמן איסורו שיכול לבטלו כו׳ וכ״ת בשעה ה׳ דאסור באכילה ויכול לבטלו זה לא ניתן להאמר כלל וי״ל ביניהם דכאן נ״מ לאחר זמן איסור :