פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תלז:ו

דצריך עמ״א בי״ד ס״ד טלית לית חסרון כיס וספרים אסור ודיעה א׳ סובר שאני ספרים דהפסד מרובה משא״כ שכר בדיקה מועט ניחא ליה וא״צ להחזיר מ״א שם אות י׳. והע״ש כתב כאן דוקא התנה בהדיא הא סתמא כ״ע מודים דא״צ להחזיר ובגמרא בסתמא מיירי ואף דבאות ז׳ כתב המ״א בסתמא בכ״מ המקח קיים אה״נ דבעיא מי הוי כמקח טעות במפרש נמי מיירי ואהא דניחא לקיומיה בממונא היינו בסתמא. ומיהו מ״ש שם על הלבוש אפשר אף בסתם נמי צריך להחזיר כו׳ ופי׳ מ״ש הר״ב כן משמע לעיל סי׳ י״ד היינו דניחא לאיניש כו׳ לכאורה תמוה דזה גמרא ערוכה ומשם למדו להתם ולעיל הוי לציין וי״ל דה״פ וכ״מ לעיל בסתמא ניחא בממוניה בחסרון מועט יש בלוקח טלית חבירו ומ״מ ניחא לאיניש כו׳ וספרים איכא קפידא טובא ומש״ה כאן בהתנה צריך להחזיר לי״א הא סתמא לא. ועח״י י׳ דמספק אין להוציא ממון עב״ח. ומ״ש ממזוזה עי׳ בה״י שם. וי״ל התם בסתמא וכאן במפרש ומיהו התם משמע אף במפרש יע״ש ואי״ה באות ז׳ יבואר. ועד״מ פיורדא משמע דקאי אמחזיר דמים: