פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תלו:יא

צריך עמ״א בב״ח נמי תי׳ כעין זה דלרש״י בידוע שהיה לו חמץ אפ״ה כל שא״י בפסח אין עובר ב״י מ״ה דתלינן שמא יאכל ואין ספק הרגיל מוציא מידי ודאי י״ל מדרבנן לא מ״ה והמ״א סובר דוקא כשיש ס״ס דאין מניח מי שיבדוק אבל מניח נשים וטף כו׳. ואם נאמר לבער ל״ד אלא מיירי בספק חמץ כמ״ש הע״ש י״ל לרש״י א״צ אף ביטול מ״ה בחמץ שא״י כמ״ש בתל״ה לרש״י ולפ״ז שפיר הגיה הר״ב כשיגיע פסח יבטלנו דל״ת לדיעה זו אף ביטול א״צ לרש״י קמ״ל בהא לא קיי״ל כרש״י עי׳ מ״ש בפתיחה מזה ועמ״ש באות י׳: