פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם תכב:ה

וקורין עמ״א הראה לרכ״ה חבירו לאחר שלשים יום מברך כו׳ התם אין רגיל א״נ רגיל מ״מ לאו ברור שמא יארע אונס ולא יראה משא״כ דבר הרגיל וטבעו לבוא תוך חצי שנה בל״א איו אומר זמן ועצרת בין פסח מ״מ כל רגל ענין בפ״ע הוא ורומז ענין אחר ג״כ כמבואר משא״כ ר״ח כאמור ועא״ר אות יו״ד ולמ״ש א״ש. שוב ראיתי שהמ״א כיון לרכ״ה אות י״ג עמ״ש המחבר פרי שמתחדש ב׳ פעמים בשנה מברך שהחיינו הא יותר לא והביא תוס׳ ברכות ל״ז ב׳ ד״ה היה עומד ומקריב יע״ש היטב ודוקא חצי שנה הא אין ביניהם חצי שנה אין מברך זמן כאמור:

נשים כו׳ עמ״א תוס׳ ברבות ך׳ ע״ב ד״ה תפלה ובחידושינו כתבנו די״ל גם רש״י מודה דמ״ע שהז״ג נשים פטורות ומה״ט מגילה ובנ״ח צריך שגם הן באותו נס. וער״מ פ״ג מה׳ חנוכה ה״ו הלל אי הוי עשה מדברי קבלה בי״ט יע״ש. ומ״ש בשם בד״ה כו׳ דאם לא יצא אין קפידא בקורא כצ״ל (חסר מלת אין) משא״כ ביצא אסור לקרוא לבקי אא״כ עונה הללויה ואפשר אף בלא ברכה. ועסי׳ רי״ג משמע הברכה אפילו לא ענה אמן יצא דיעבד ועפר״ח כאן. וקטן שהגיע לחינוך אם מוציא גדול עפר״ח כאן וסי׳ קפ״ו במ״א אות ג׳ ותרפ״ט במגילה יע״ש: