פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם מב:ו

לגוף עמ״א הנה בסנהדרין מ״ז ב׳ לימא כתנאי יש בו שלש שיטות א׳ פירוש התוספות שם דרבא כרשב״ג דהזמנה אפילו לגוף הקדושה לאו מילתא הוא והלכך כל מה דמצי למיעבד יותר הזמנה עדיף טפי אע״ג דלא מהני ולפ״ז אין מקום לדין נימוקי יוסף בכאן אבל רש״י שם פירש דרבא כרבנן דרשב״ג דהזמנה לאו מילתא היא וא״כ א״צ עיבוד לשמה דלא מעלה כלל. ויש בו ב׳ שיטות א׳ שיטת הנ״י דברייתא דטלה עור אכתים קאי עיבדן שלא לשמן קאי ארצועות לרבנן א״צ רצועות עיבוד לשמה דתשמישי קדושה הזמנה לאו מילתא הוא ולא מעלה כלל וההיא דגיטין מ״ה גוילין שבה לא עבדתי לשמן ויפסול דהזמנה לגוף הקדושה מודה רבא דמילתא היא ולפ״ז לגוף הקדושה כולל קלף פרשיות וקלף בתים דבתים נמי גוף קדושה הוי דרצועות הווין תשמישי קדושה (מגילה כ״ו ב׳) אבל בתים אפי׳ של יד דלית שי״ן אפ״ה הוי גוף קדושה והזמנה כי האי גוונא כלומר מעשה וגם לגוף הקדושה ומש״ה בעי עיבוד ולא אמירה בעלמא בלא עיבוד לשמה אבל לפי מ״ש המחבר בל״ג דרצועות בעי עיבוד לשמה וכמ״ש המ״א אות ד׳ דמודה הר״מ ז״ל דבעי לשמה א״כ אין לפרש כפירוש הנ״י רק להיפוך דרצועות כ״ע בעי לשמה רק בעור בתים פליגי דרבנן לא בעי לשמה אבל גוילין לפרשיות חמור יותר ובעי לשמה כמ״ש התוס׳ בגיטין מ״ה ובסנהדרין לדוחק הר״מ ז״ל פוסק כן כמ״ש המ״א בל״ב אות נ״א וא״כ הר״ב ז״ל דפסק כאן כנ״י ובל״ג שתיק וכן בל״ב בטור עור הבתים קשה קצת דעכ״פ בעור הבתים הז״נה כה״ג אין אוסר והעלה דהמיקל כרמב״ן פ״ק דסוכה לא הפסיד דעיקר כתוס׳ וכתב עוד דבדבר שבקדושה אפי׳ לר״ב עכ״פ מועיל תנאי והא להרמב״ן במלחמות פ״ק דסוכה פוסק דליתא לדנ״י והעיקר כתו׳ דלא כלבוש כאן דהניח בצ״ע והב״ח כאן פסק דמהני תנאי ומ״ש וכ״כ הלבוש א״י מהו ואולי באה״ע קכ״ד ס״ג דגט לא הוי רק חול ואפ״ה כותב על קלף המעובד לס״ת (ולמ״ש בט״ז אין ראיה) וסיים דאם כתב מעט עליו י״ל דהוי דמי לעגלה ערופה והזמנה כי הא בגוף הקדושה י״ל דלא מהני גם תנאי. מ״ש קנ״ג ט״ס וצ״ל קנ״א אות י״ד: