פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם לט:א

או קטן עמ״א מ״ש י״ח שנה תמהתי בפתיחה כוללת מזה דלכאורה עד רוב שנותיו ועיין א״ר כאן אות א׳ הקשה ג״כ עליו דזמן ח״י שנה אין מהני בזה. ומיהו למ״ש בסימן קצ״ט אות זיי״ן יתיישב זה דנתמלא זקנו הוי סימן ומסתמא הביא שתי שערות ובסימן נ״ג ס״ח בהג״ה משמע דנתמלא זקנו היינו מבן ח״י שנה, ועח״מ סימן ל״ה סעיף א׳ יע״ש. והוי יודע דלכאורה לא סמכינן ארובא וחזקה היכא דאיכא לברורי עיין ריש פסחים וא״כ היכא דליכא לברורי שכתבן אחד וא״י והלך לו יש לומר דסמכינן אחזקה כה״ג ועמ״א קצ״ט אות ז׳ ודוקא לענין מיתה וכדומה י״ל מדרבנן לא סמכינן אחזקה עיין אה״ע בזה וכאן אין להאריך:

והוי יודע דטומטום ואנדרוגינוס חייבין בתפילין מספק ככל המצות (עסי׳ י״ז ס״ב) פשיטא למאן דאמר ספק מ״ה לחומרא דתפילין שכתבן קטן פסולים להם אפי׳ למ״ד ספק מדרבנן לחומרא אפ״ה תפילין שכתב קטן הגיע לחינוך פסולים להו דקטן לאו בר חיובא כלל רק אביו חייב לחנכו ואינהו מדרבנן חייב עתוס׳ מגילה י״ח בזה ועיין לקמן סימן קפ״ו במ״א אות ג׳. עוד אבאר לך דתפילין שכתבן טומטום כו׳ פסולים לזכר ודאי אפי׳ למ״ד ספק מ״ה לחומרא וישנם בקשירה אפ״ה רק מחמת ספק הוי לא ודאי ואף שבתה״א דף ק״ב א׳ (ד״ב) יראה דכודאי משוי להו כבר כתבנו בפתיחה כוללת דא״כ אמאי אין מוציא זכר ודאי יע״ש בשופר וכדומה וחרש ושוטה י״ל דפסולים לכתוב ואין ראיה משחיטה דהתם קטן נמי כשר ומיקרי בר זביחה עי״ד סימן א׳ א״כ בהכרח צריך לחלק בין שחיטה לתפילין ובפתיחה כוללת כתבנו מזה וצ״ע: