פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שעד:ב

כל עמ״א הר״מ ז״ל ארישא פליג בנסתם הפתח בשבת אמרי׳ הותרה כ״א לעצמה אבל נפתח אח״כ מודה דחזרו שניהן להיתירן ובס״ב מודה דנפרץ בשבת כ״א מותרת דהותרה. ודין נסתם בחול ונפתח בשבת נמי י״ל דחולק הר״מ ז״ל ואוסר מזו לזו ומספינה אין ראיה דמפרש נפסק בשבת ונקשרו אח״כ שרי הא לא״ה אסור מזה לזה לשיטתיה כמו שיראה הרואה בפ״ג מה״ע הכ״ה ומ״מ שם. והלבוש דכ׳ להרמב״ם אסור כיון שאין פתח בכניסת שבת אדין הרא״ש קאי כאמור ואה״נ דחולק אדין א׳ כדאמרן ובעירובין צ״ג ב׳ בעי מיניה ב׳ חצירות כו׳ קשה דלעצמה תיפוק ליה משצ״ד נאכל עירובו בה״ש וזה טעות דע״כ זה גרע מנאכל אף לשיטת החולקים על הר״מ ז״ל. ולומר מ״ש הר״מ ז״ל בשבת כ״א מותרת לעצמה מלת בשבת נמשך למטה ונסתם בחול בשבת כ״א מותרת ופי׳ בעיא דהתם כה״ג זה דוחק אלא כדכתיבנא והלבוש קאי אדין הרא״ש וה״ה ממילא דחולק ארישא והבן ועתו״ש יע״ש: