פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם לו:ג

צריך עמ״א למ״ש תלינן שנפרד אחר שנכתב ומכשירין לא הבינותי דאם אין התג נוגע פסול דיעבד א״כ מה יושיענו שהיה דבוק בשעת כתיבה ונפרד נפסל ולא מהני תיקון ולמ״ד מהני אפי׳ היה כן מתחלת כתיבה ומ״ש בחי״ת מחלוקת רש״י ור״ת במנחות כ״ט ב׳ חטריה לחי״ת רש״י פי׳ מרובעת ומקל בראשה לצד שמאלית ור״ת פי׳ ב׳ זיינין וחטוטרת באמצע ומ״ש דליית וזיי״ן ועם חטוטרות יגרור הדלי״ת יש לתמוה דא״כ הוי חק תוכת כל שאין עושה מעשה בגוף האות ולא מבטל צורתו הוי חק תוכות וכבר כתבנו כן בסי׳ ל״ב ובפתיחה יע״ש בזה. וכתב עוד דאם עשה חי״ת כר״ת אין להאריך בסוף השיטה ולכתוב ב׳ זייני״ן רחוקים זו מזו וגג רחב עליהם לא הוי חטוטרת אבל חי״ת מרובעת כרש״י דיעבד אם האריך כשר. ועיין ר״מ ה״ש פי״א הי״ג שחל״ק גג החי״ת משמע לכאורה כרש״י שחקק בגג והפריד ונעשים עתה ב׳ זייני״ן עתוס׳ מנחות ל״ט ב׳ שכתבו לא יתיישב כ״כ אבל קושיא ליכא כמ״ש ונקיט חי״ת דמוקדם באלפא ביתא וה״ה צד״י והפרידן ונעשית יו״ד נו״ן וכדומה ומ״ש בשם הב״ח דפוסל בלא תייג שעטנ״ז ג״ץ בר״מ משמע פ״ה מתפילין ה״ג דאם לא תייג כשר כמ״ש הכ״מ שם ומ״ש דרשאי לתקן דלא גריע מיוד״י אלפין כמ״ש בט״ז יע״ש: