פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שנח:ה

שבנה עמ״א היינו באות ד׳ דאף בנה בית ממש בתוך הקרפף בעינן בנה ואח״כ הוקף הא הוקף ואח״כ בנה לא ול״ת דוקא פתח בו פתח לא מהני כה״ג וכדאמרן. ומ״ש באות ד׳ סמוכה תוך תחום שבת כ״כ הר״ר יונתן אמשנה כ״ג לריב״ב ומינה לדידן ביותר מסאתיים. ובביצה ל״א בעצים סמוך לעיר משמע תוך ע׳ אמה וז״ש לתק״א אות ט׳. מ״ש בשם המבי״ט עא״ר ו׳. והנה עיקר הרבותא אע״פ שמחיצות הבתים נעשים לתוכן לא לקרפף אפ״ה מחיצה עכ״פ הוי וכ״מ בס״א אות ד׳ בהג״א דמפרש רחבה שאחורי בתים שכותלי הבתים הם המחיצות ופירש״י אפדנא עירובין כ״ה ב׳ ד״ה דהוי ושם מבואר דבעינן דוקא פתח ואח״כ הוקף. ואע״ג דהתוס׳ מפרשים בע״א כבסעיף י״ד מ״מ ל״פ ארש״י דמחיצות הבית הוי מחיצות לפרדס. אע״פ שהוא יותר מסאתים כל שפתח פתח קודם והוקף אח״כ ונראה אם הוקף ג׳ מחיצות פרדס ומחיצה ד׳ בנה לבית והניח שם פתח נמי שרי כיון דהיה יותר מעשר פרוץ קודם בנין הפתח ודאי הוי פתח ולסוף הוקף. ונראה דחלונות הפתוחים לפרדס י״ל אם פתח חלונות קודם י״ל דהוי מוקף לדירה ועא״ר וצ״ע. ומ״ש אם נפל מחיצה חיצונה כו׳ אע״פ שהיה פתח כ״ה לפירש״י שם באפדנא ועסי״ד. ואם חזר ובנה מחיצה החיצונה צ״ע אם חוזר להיתרו הואיל ותחלתו וסופו הוקף לדירה ועסי׳ י׳ ס״ו כעין זה הטיל ציצית על ציצית וכן אם נפל מחיצה פנימית וחיצונה נשארה אפשר דאפ״ה אין מטלטלין דלגואי עבידי תוך הבית לא לפרדס. וצ״ע בזה. וצורת הפתח בפרוץ יותר מעשר ועשה צ״ה הוה היקף לדירה ועתוס׳ עירובין כ״ד ב׳ ד״ה ליעביד ואי״ה בט״ז באות ג׳ ואילך יבואר עוד. וצ״ה כעומד מרובה מהני אף בבקעה עסי׳ שס״ב סעיף י׳ יע״ש: