פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שלט:ג

אין עמ״א הטעם שמא יכתוב ה״ה סידור הטענות וע׳ תוס׳ כתובות ג׳ א׳ ד״ה אי דנישאת בששי ויכול לקבול בשבת כשלא ימצא בתולים. מ״ש מלקות חמורה הר״מ ז״ל לשיטתיה דמשאצ״ל ד״ת מ״ש הר״ב בהג״ה להלקותו דזה יש בו חילול שבת וטעם אין דנין דיני ממונות דרבנן שמא יכתוב ועא״ר ב׳ בשם ירושלמי בכל מושבותיכם שאין דנין ובס׳ החינוך כו׳ יע״ש:

עיין מ״ל פכ״ח מה״ש ה״ז נסתפק ברודף אחר ערוה מח״כ דניתן להצילו בנפשו בשבת לרבנן דאפגימה דידה קפיד קרא צ״ע אי ניתן להצילו בנפשו גם אין עונשין בשבת והנה בועל ארמית דקנאים פוגעים בו אם הוא בפרהסיא בפני עשרה מישראל י״ל דכ״ע מודים דאין פוגעים בו בשבת ולחלל שבת. וחליצה בא׳ בשבת קובעים בע״ש אחר מנחה בעוד יום לא בשבת שלא יהא נראה כדנין בשבת. ועב״ש אה״ע בפירוש סדר חליצה אות ט״ז ומשמע בלילה שלפני יום המחרת נמי שרי לקבוע מקום א״כ חליצה בא׳ בשבת יעשה הקביעות בליל מ״ש. והא ל״ק מ״ש שם אם בטל החליצה י״ל דדעת הקביעות היה שיחלצו למחר הא בע״ש דעתם איום א׳ ולפ״ז אם א״א בע״א יכולין לקבוע בערב ע״ד כמה ימים. והוי יודע כל אלו משום שבות ביה״ש ל״ג אם יש צורך גדול כבסי׳ רס״ב ושמ״ב ואם אירע בע״ש ביה״ש עדיין יוכלו לקבוע מקום ועמ״א שמ״ב. תוס׳ יבמות ז״א בר״מ ולדידן ע״כ בכל מושבותיכם אתא לרבות אף שאין חילול שבת ובאה״ע אי חופה קונה ובדרוש הארכתי: