פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שלט:ב

א׳ כנגד א׳ עמ״א הם דברי הר״מ ז״ל ובב״י דלא כתה״ד שהביא ראיה להתיר מכ״ג ביוה״כ תי׳ המ״א דלהקיץ משינה לאו בשיר הוא כבסי׳ של״ח אות א׳ מי ארג להקיץ הישן כו׳ וז״ש הר״מ ז״ל כדרך המשוררים. ועתו״ש מ״ש רש״י מכין באצבע על אגודל דהוי כלאחר יד יע״ש שהאריך ויפה כתב:

והוי יודע שטיפוח וסיפוק יש בהן פירושים שונים טיפוח ביד או בירך עפירש״י ביצה ל״ו ב׳ ועירובין ק״ד ובשבת קמ״ח ב׳ וב״ח של״ח ושל״ט ואמנם בירושלמי ביצה מפרש סיפוק מחמתו כמ״ד ויספיק כף על כף טיפוח לרצונו עתי״ט שם והטור בתקכ״ד הביא פי׳ הירוש׳ ובש״ע פה ושם השמיט זה משמע כתו׳ ביצה למ״ד א׳ ד״ה אין ושבת ק״ח ב׳ הקשו על פירש״י ומשמע משום צער לא גזרו כלי שיר ורש״י סובר דבת״ח טיפוח וריקוד בחה״מ שרי עי״ד ת״א ובי״ט ושבת אסור דרך אבל ולהשמיע קולו כשיר אנינות ושמא יתקן כלי שיר והר״מ ז״ל פכ״ג מה״ש ה״ה אין מספקין ולא מרקדין ולא מטפחין כתב מרקדין ביניהם לומר דמספקין נמי שיר ושמחה אסור. ומ״ש התוס׳ י״ט מה״ת לחלק בין מחמתו לרצונו קשה דמתו׳ משמע מחמתו לית שבות ואין להאריך: