פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שלו:א

בין עמ״א עירובין ק׳ א״ב ועב״י דבימות הנשמים בשאסור משום מ״ע הרואה אומר לח הוא ועולה באילן לח ובחדרי חדרים אפשר שרי להרא״ש דפסק בימות החמה שרי באין ענפים דלא נתרי קינסי וביש ענפים אסור בימות החמה להרא״ש דנתרי קינסי ואף דאין מתכוין בלא פ״ר שרי לר״ש מ״מ דבאילן מינכר טפי גזור אטו לח כה״ג וכ״ש כשיש פירות יע״ש ברש״י ולרי״ף ור״מ להמחבר החמירו טפי אף בימות החמה ואף בליכא ענפים אסור דרב בקעה מצא ול״פ (ומש״ה כתב המ״א ז״ל בימות הגשמים כו׳ להרא״ש כן והבן) וביבש ליכא תלישה וערש״י שם דנתרי פירי היה למגזר אטו לח וה״ה נתרי קינסא כה״ג י״ל לפרש כן. ומ״ש המ״א להר״מ ז״ל תלוש נמי בשבת חייב חטאת מסי״ב וכ״ה בר״מ פ״ח ה״ד ובפ״ב מה׳ ט״א ה״ה סתם דלשבת אף יבשו עוקציהן חייב חטאת ומ״א אף לחין עוקציהן כתלוש דמי וע׳ חולין פרק ט׳ דף קכ״ז ב׳ ברש״י שם והר״מ ז״ל מפרש אי דיבשו הן ועוקציהן פשיטא לענין ט״א ודוחק ובהא דנתרי פירי להר״מ ז״ל היה לומר בפשיטות מ״ש אילן יבש מלח ביש בו פירות שמא יעלה ויתלוש ולרש״י א״ש דתלוש אין בו חיוב חטאת ופריך לגזור תלישה דיבש אטו לח וכולה חדא גזירה ואי״ה בסי״ב יבואר עוד ועתו״ש: