פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שלה:ד

לא עמ״א הקשה אם יש כלי אחר למי יתירו לטלטל המוקצה עם הכלי לשפוך לגיגית בשביל שלא יהא גרף התירו זה יותר טוב שיעמיד גם כלי ב׳ תחתיה וקשה דיותר טוב שלא לבטל כלי מהיכנו דיש בו לתא דבנין וסתירה ממה שמטלטל מוקצה וצ״ע. וכתב בד״מ כו׳ כצ״ל. והקשה דאין מבטלין איסור לכתחלה (ואף להתיר בהנאה לא באכילה אין מבטלין עסי׳ תרכ״ו ט״ז ב׳) ואף דלמחר מותר אסור לבטל איסור ליומו באין מינו ותי׳ דאין כוונתו לשתות היין כ״א להציל היין ובנתבטל שרי היין היום לשתות כמו בדבש להתיך בי״ד ומ״מ צ״ע דכיון דא״א להציל את היין אסור הוי כמתכוין להתיר היין ול״ד למתוך הדבש כו׳. ואפשר כיון דלמחר מותר הוא ואין כוונתו לשתות היום כה״ג ל״ג להציל היין אע״ג דעצים שנשרו אי לאו רמיקלי אין מבטלין. ולפ״ז חבית יי״נ שנשברה בשבת סתם יינם אע״ג דבטיל בס׳ בי״ד סימן קל״ד אסור ליתן כלי תחתיו עם יין כשר ושיהא בטל בס׳ אע״פ שאין כוונתו לכך דממילא הוא כוונתו להתיר האיסור. וסתם יינם עתה אע״ג דשרי בהנאה עמ״א תמ״ו אות ג׳ היכא דליכא עכו״ם כו׳. ואם נתנסך בשבת צ״ע אם לא הוי נולד. ומ״ש לסמוך על המקילין בי״ד קל״ד א״י דודאי הלכה לאסור דחוזר וניער כמ״ש הש״ך בי״ד אות ח״י אפילו במינו כ״ש אין מינו כה״ג ואפשר הואיל ואין אסור אלא ביומו ולמחר מותר כה״ג לא אמרינן חוזר וניער ולפ״ז יצא לן דין חדש כל דשיל״מ בא״מ שנתרבה לא אמרינן חוזר וניער ובשאר איסורין אף בדרבנן ומינו אמרינן חוזר וניער עמ״ש בפריי לי״ד מדינים אלו ואי״ה יבואר עוד. מ״ש הע״ש דאין להניח כלי עם מים דשיל״מ צ״ע דבא״מ בטל כמ״ש הד״מ ועש״ך י״ד צ״ט אות כ״א ובפריי שם:

מ״ש המחבר מלקט ואוכל כו׳ ולא ביאר אם לחיקו שרי דוקא לקופה וסל אסור משום עובדין דחול ובעפרורית בורר אסור אף לחיקו כבסימן שי״ט. ועיקר אי שייך דוקא ממקום גידולו עב״י ואי״ה בש״ע יבואר עוד: