פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם לג:ג

ראשון עמ״א דל״ת לפרש בש״ע כפירוש שני של רש״י מנחות ל״ה א׳ דשתים היינו מחיצות וג׳ מחיצות וזה נגד זה באויר א׳ ושלא נגד זה באויר שני דאינו כן אלא כפי׳ הא׳ שם אבתים קאי שנים וג׳ בתים הן לקולא והן לחומרא וז״ש נשאר בית שלם דל״ת ראשון דופן ראשון ושלישי דאינו כן וכדמסיים שלש בתים כו׳ וא״ש באות א׳ שפירש שני בתים שלימי״ם שנפסקו שני בתים בשלימות להתחבר אם התיתורא קיים ואפי׳ כמה מחיצות נקרע כל שבית א׳ שלם כשר כפי׳ הא׳ ומ״ש בט״ז ד׳ בכל ענין והקשה קושיית הב״ח י״ל כפרישה דאה״נ קאמר שלש לא יצוייר כשר משא״כ שתים:

מ״ש המחבר בס״ב הוא גירסת הרי״ף ור״מ ממ״ש רק פירוש הר״מ בתפירות ושלש נמי בישינות אבל חדשות שלש כשר נמי ותראה בכאן פלא כוונת המחבר כי בגירסא חדתא ועתיקא בחר ברי״ף ור״מ שהם שני עמידים (נכללו) ובפירוש כרא״ש ורי״ף וגם רש״י אבתים אבל לענין גירסא ושלש שרי״ף ור״מ מפרשים שלש נמי כשר בחדתא לא בחר בה לפירוש רי״ף ורא״ש ורש״י כי תקשה קושיית הב״ח דא״כ שלש רק בישינות פסול מאי איריא ג׳ נמי לפי׳ הא׳ ברש״י שהרי הר״מ ז״ל מש״ה נסוג אחור מפי׳ הרי״ף רביה ז״ל דקשיא ליה הכין (ולא סבר כתי׳ הפרישה דג׳ לא יצוייר שזה ודוחק גדול) ומש״ה פירש תפירות וא״ש ולק״מ קושיי׳ הב״ח המחבר בס״א בחר בפירוש רש״י ורא״ש ורי״ף ז״ל ומקצת גירסאות הרי״ף ור״מ עתיקי גריעי אבל לא הא דג׳ כו׳ וא״ש דברי הט״ז באות ד׳ משא״כ בס״ב פירוש הר״מ ז״ל הוא ממש גירסת הר״מ ז״ל ממ״ש ומ״מ גם ג׳ נמי בכל ענין פסול מפני ספק גירסאות זה מה שרצינו לבאר: