פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שכח:יב

אפילו עמ״א אולי כוונת האדון ז״ל דלישנא יתירא הוא דעלה קאי והול״ל יש מכירין בסתם ויש מחלקין בין סכנת אבר או לאו או דהיל״ל יש מתירין בין שיש סכנת אבר או לאו ואין מחלקין ש״מ דבש״ע פירש דעת המ״מ דהפרש יש בין סכנת אבר או לאו לדיעה זו ג״כ והיינו בסכנת אבר אפילו הולך כבריא מותר אפי׳ מלאכה ד״ת ע״י עכו״ם ושבות ע״י ישראל ואין סכנת אבר רק חולה באותו אבר הרבה ע״י ישראל אסור שבות וע״י עכו״ם הוי שבות דשבות במקצת חולה היינו באבר אחד שרי ע״י עכו״ם כיש מקילין בש״ז ס״ה במ״א אות ז׳ יע״ש ובאין חולה רק מיחוש בעלמא והולך כבריא אסור אפילו ע״י עכו״ם שבות דשבות כבס״א כאן וג׳ דינים יש בחולה באבר א׳ ושפיר אמר אפילו אין סכנת אבר דביש סכנת אבר אפי׳ אין חולה כל הגוף והפרש יש. וזה אמת ויציב בין לדיעה שלישית ורביעית ע״י עכו״ם בחולה באבר א׳ יש שלשה דינין כדכתיבנא. ושם נאמר דשבות שלא כדרכו במצער שרי והראה לכאן סל״ג גונח כו׳ ואי״ה יבואר שם ובמפיס מורסא ועיין אות י״ד שם יבואר אי״ה עוד: