פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם לב:כג

ואינה עמ״א תחלה כתב דין נפלה טיפה ומחסר קוצו של יו״ד ימין או שמאל או נפל בסמ״ך ונתעבה הסמ״ך ומ״מ שם סמ״ך עליה פסול ועא״ר אות כ״ט הבין שכן הוא הפשט באה״ע סי׳ קכ״ה ס״ח בהג״ה שנתעבה האות ומ״מ צורת סמ״ך עליה ועב״ש שם י״ב ובח״מ י״ב וא״י א״כ הוה להר״ב להגיה כאן בא״ח ולפי מ״ש בט״ז אות ט״ו או כמ״ש כאן ומ״מ שם הפסול דאין גוררין בגג לכתחילה משא״כ כאן ומודינא בטיפה שנפלה ליו״ד ומחסרה הקוצין אז אין צורת אות עליה דהוי חק תוכות אח״כ כתב בשם רד״ך וכפי דעתי ה״פ שכתב מקצת אות ונפל טיפה שם ונתקלקל המקצת וגרר הטיפה והוסיף והשלים האות אפ״ה פסול הואיל דמקצת ראשין חק תוכות הוה ובכנסת הגדולה פוסל אם נפל טיפה ונעשית כמין חצי אות ואח״כ השלים פסול אבל בדין הרד״ך י״ל דסובר דכשר. ואמנם באה״ע קכ״ה סעיף ר׳ בה״גה מכשיר אפי׳ דין דכנסת הגדולה יע״ש וכ״ש דין הרד״ך דכשר דכי מפסיל חק תוכות כשאין עושה מעשה בגוף האות אבל כשצריך להשלימה מיקרי כתיבה שפיר יע״ש בב״י והוא מתה״ד רכ״ח וכתב שש בתה״ד אע״ג דסמ״ק פוסל טפי כשנפלה טיפה קודם שנגמר האות מיירי מקודם שהשלים רגל האלף נפלה טיפה יע״ש. וי״ל עוד דקודם שנגמר נפלה טיפה והשלים אות ואח״כ גרר הטיפה הא גרר קודם והשלים כשר. ומ״מ קשה לי דהא החצי אות שלא במתכוין נכתב בנפילת דיו ואנן כתיבה לשמה בעינן בתפילין כמ״ש סעיף י״ט וצ״ע ועי׳ ט״ז אה״ע קכ״ה ס״ד ובאות ט׳ פוסל כל שאין האות כולו ע״י כתיבה אם לא שמושך הטיפה והוי כתיבה יע״ש ועמ״ש בט״ז אות י״ז מזה:

מ״ש בי״ת ה״ה בסמ״ך כה״ג. ועב״ח וע״ץ משמע שם באות ל״ז הטעם דנעשה הכל כדין ונתבטל האות ומיקרי חק תוכות והרי אתה רואה טיפה בבי״ת או בסמ״ך ולא נגעה הטיפה כלל באות כל שאין צורתה עליה נפסל ולא מתכשר ע״י גרירה דחקק הוא לא כתב ואפי׳ נגמר כל הסמ״ך תחילה קודם נפילה ואם גרר מקצת האות והוסיף והשלימה יבואר אי״ה בט״ז אות י״ז מזה ובשעוה אין מבטל האות: