פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם לב:י

עמ״א הנה בגיטין מ״ה ב׳ תוס׳ ד״ה עד כתבו עיבוד נמי הזמנה הוי רק מעלייתא טפי מהזמנה מועטת ובסנהדרין מ״ח ב׳ ד״ה אף לא סיימו מועטת ומ״מ מוכח להלכה דכל שאין עושין מעשה בידים הזמנה הוי ואפילו כתב לשם ס״ת משנה לתפילין ומזוזה ובי״ד ר״ץ תפילין שבל״ו שאין עושין מזוזה שכבר נשתמש בהם והעד ש״ר לש״י שרינן בסי׳ מ״ב א׳ אע״ג דכבר נכתבו לשם ש״ר דקדושה חמורה מש״י והא בסנהדרין מ״ח ב׳ דבעי עיבוד לשמה והזמנה לאו כלום א״כ מה מהני העיבוד (כדפירש״י שם) י״ל כל מה דיכולין לעשות הזמנה יותר מעולה לעבד לשמה עושין, והלבוש בסימן מ״ב כ״כ ומיהו דוקא לקדושה קלה הא לחול בהזמנה מעלייתא אסור לשנות ובהזמנה מועטת מותר אף לחול. אבל כאן כתב הלבוש דכ״ז שלא כתב ס״ת כו׳ משמע הא כתב ס״ת אסור אע״פ שלא נשתמש והוסיף עוד טעם דאדרבה מעלין מקדושת קל״ף ס״ת לקדושת תפילין עצמן שכותבין תפילין וז״א מסימן מ״ב ס״א אף ע״פ שכתבו כבר ש״ר משנין לש״י וכדכתיבנא. ועיין באר הגולה רי״ש אף לרש״י כוונתו כמ״ש המ״א אות נ״א דשאני עור בתים מקדושת תפילין עצמן ובמ״ב אות ו׳ במ״א ועמ״ש בט״ז ד׳ והנך רואה דאף עיבוד וכתיבה רק הזמנה מעלייתא הוי וכדאמרן. ובא״ר ט״ז דאם כתב על קלף לס״ת אסור על הנותר תפילין וא״י דתפילין ש״ר לש״י תיובתיה ועמ״א מ״ב ו׳ אם כותב אסור לדברי חול הא לקדושה קלה שרי ומיירי שלא עבדו לשם קדושה ומיהו שם י״ל בע״א ואי״ה שם יבואר: