פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיט:טז

נשאר עמ״א עט״ז י״ב. ובס״ג אות ה׳ דמחבץ דוקא בדברים לחים הא כה״ג מין א׳ הוא ומ״ש שכ״מ בש״ך דלא אסרו סחיטת פירות כ״א מפרק לא בורר י״ל ביד לאלתר. גם לט״ז י״ז אם ישייר הרבה משקה בפירי ל״ש בורר עמ״א ט״ו. ותירץ דברי הטור דה״א החלבון נשאר למעלה עם הפסולת הוי כמפריד פסולת מאוכל קמ״ל דגם החלמון אין עושה כ״א לגוון והי אוכל והי פסולת משמע הא כשעושה לאכול החלמון אסור כיין שעתה עושה החלבון פסולת נשאר בשמרים ופסול וצ״ע והרמב״ם פי׳ המשניות כ״כ וברש״י משמע לגוון מראה יפה אבל הר״מ ז״ל מפרש שיבדילו העב מהדק היינו שיורד וע״י החלמון העב למטה בקרקעות הכלי ע׳ אות י״ד בשמרים וי״ל הואיל וראוין לשתות כך החרדל אין כאן תולדות בורר או שהכל גוף א׳ שעדיין לא יפרשו וכ״מ בר״מ פ״ח הי״ד יין מגתו וכן חרדל וכיוצא בזה ולפ״ז מותר ליין שמרים בשכר דלא גרע מיין מגתו להר״מ ז״ל דגוף א׳ רק מנהגא משא״כ להטור גוון מראה ויין מגתו רובא שתי הכי אסור ליתן שמרים. ועמ״ש בסוף הסי׳ בכאן מדיני ברירה איזו מקרי מין במינו או לאו ואי״ה שם יבואר: