פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיח:מ

מקום עמ״א הנה בטעם אין מרסקין שלג אבל נותן לכוס כבסי׳ ש״ך ס״ט יש ג׳ פירושים א׳ דומה למלאכה שבורא מים כפירש״י ז״ל ב׳ שמא יסחוט פירות ולהנך טעמים נימוח ממילא שרי ולתוך הכוס ל״ד וי״ל משום נולד ולתוך הכוס שרי דמתערב ואין ניכר הא בעין אף ממילא אסור משום נולד עט״ז ואי״ה שם יבואר. והמחבר כתב דממילא שרי דהטעם משום בורא או שמא יסחוט. ודעת הלבוש באין יס״ב דאל״כ בנימוח הוי כלח צונן שיש בישול אחר בישול כבס״ד ומה לי שמן קרוש שנימוח או שומן קרוש שנימוח ומגיה באין יס״ב וא״ש במ״ש רמ״א וכ״ש כשיש בקדירה כו׳ דבאין יס״ב שוין המה. אבל המ״א סובר דשמן ודאי חי יש בו בישול ביס״ב משא״כ שומן ונתבשל אף נימוח אח״כ דין יבש יש לו ואין בישול אחר בישול (מ״ש ברנ״ג אות ל״ג צ״ל בשי״ח סי״ו ומ״מ אין מבואר שם דמיירי עם שומן) ופירוש דברי המרדכי הובא בב״י וז״ל הב״י המרדכי כתב כדברי סה״ת (רבינו ברוך) (דאסור משום נולד) ורבינו יחיאל מפריש מביא להיתר סכה ידה בשמן ומחממה במדורה ושמן קרוש ואפ״ה שרי ומ״מ טוב ליזהר שלא יס״ב נראה מדבריו דלסה״ת לא אסור אלא ביס״ב וליתא דטעמא לאו משום בישול אלא משום נולד וא״כ יס״ב נמי. ועוד דמשמע לרבינו יחיאל מפריש בשמן שרי אף ביס״ב וליתא דשמן יש בו משום בישול הוי יע״ש הנה גם הב״י מודה דשומן שנימוח אין בישול הואיל ותחלה יבש הוי דין יבש ומש״ה הקשה דלסה״ת ודאי לאו משום בישול דאין בישול רק נולד וא״כ למאן דמתיר באין יס״ב דל״ש נולד כאן (דתמיד אוכל הוא וכן שלג תמיד משקה הוא וכדבעינן למימר לקמן אי״ה) ה״ה יס״ב נמי שרי כך וא״צ להגיה בב״י כמ״ש הט״ז אות כ׳ ואי״ה שם יבואר ובשמן הוא דהוי בישול דחי הוא והמרדכי דכתב טוב להחמיר בסי״ב הוא דחשש לסה״ת נולד ומש״ה ביס״ב זב למרחוק אסור ובאין יס״ב נשאר בפשטי״ד אין ניכר כ״כ עב״י. ומ״ש הב״י דשמן יש בו בישול הבין דלרבינו יחיאל בשמן יס״ב שרי למרדכי ואינו דשמן אסור ביס״ב רק מיירי באין יס״ב וראיה דמ״מ לאו נולד הוא והמרדכי כתב טוב להחמיר בשומן ביס״ב דזב למרחוק לחוש לרבינו ברוך בעל סה״ת משום נולד ובסמ״ק שוה צלי יבש דאין בישול אחר בישול לפשטי״ד דשומן יבש הוי ומשמע הא שומן לח וצלול ונצטנן אסור ביס״ב דהוי דין לח וצ״ע קצת. ומ״ש שהב״י הבין דקאי אשמן כלומר גם אשמן וליתא דלא קאי רק אשומן ואי״ה באות מ״ה יבואר עוד:

והוי יודע דבב״י הטעם דלא הוי נולד דשלג וברד תורת משקין עליהם לכל דבר ושומן לעולם אוכל הוא לא הוי נולד ומש״ה מתירין דיעה א׳. ולפ״ז רוטב קרוש הוי נולד כשנימוח באין יס״ב ואסור לר״ה כנראה מהר״מ זכרונו לברכה פ״א מהט״א ה״ש כ״א ופ״ט שם ה״א ובשמן קרוש חישב בטלה דעתו ובנימוח משקה מכל מקום י״ל לאו נולד הוי דמעיקרא לא אוכל ולא משקה יע״ש דבש דבורים עסי׳ קנ״ח מ״א ז׳ דבש דבורים קרוש אוכל נימוח משקה חלב קרוש אוכל בחישב עליו ונמוח מז׳ משקין וצ״ע בכל זה ע״ש בפ״א המ״א הכ״ג שלג וצ״ע: