פרי מגדים על אורח חיים, אשל אברהם שיח:טז

כל עמ״א הנה המעיין בב״י בשם פרדס וכמ״ש הפרישה הביאו א״ר י״ד וט״ו משמע דכל מלוח שנגמר בישולו ע״י הדחת חמין דמבשל הוא וחייב משום מבשל אף בכ״ש וכל שאין החמין פועל בישול רק דא״א לאכול כלל מחמת מלחו אם לא בחמין חייב משום מכה בפטיש וזה כוונת המ״א דקולייס הוא גמר בישולו ואין נאכל מחמת מלחו הוי מכה בפטיש וא״י מה איריא חמין אף צונן נמי יהא גמר מלאכה ול״ד להדחת כוסות דמ״מ ראוי ע״י הדחק ומי שאין איסטניס לאכול כך: